זכויות הגבר בהיריון ולידה

היעדרויות מותרות מהעבודה

חוק דמי מחלה (היעדרות עקב הריון ולידה של בת זוג), התש"ס-2000, מאפשר לגבר לזקוף עד 7 ימים בשנה, מימי המחלה הצבורים שלו, בכדי להתלוות לבת זוגו לבדיקות הקשורות להיריון וללידה, וזאת כאשר מדובר בבדיקות שכרוכות בסיכון לחיי האשה או העובר או בדיקות שבהן האשה תהיה תלויה בעזרת הזולת לשם ביצוע הבדיקות, ואם מדובר בהפלה – עד 24 שעות אחרי תום ביצועה. עוד קובע חוק דמי מחלה כי הגבר רשאי להיעדר מהעבודה מרגע הופעת הצירים ועד 24 שעות לאחר הלידה.

היעדרות נוספות שאפשר לזקוף אותה ע"ח ימי המחלה הצבורים של הגבר היא, בעת אשפוזה של האשה, בין בזמן ההיריון ובין לאחר הלידה (כגון לאחר ניתוח קיסרי), וזאת עפ"י חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת בן זוג), התשנ"ח-1998. חוק זה מאפשר לעובד לזקוף עד 6 ימי מחלה בשנה במקרה שבת הזוג תלויה לחלוטין בעזרת הזולת בביצוע פעולות יום-יום.

היוזמה שהועלתה בכנסת, לאפשר "חופשת לידה בתשלום" לגבר, מתוך ימי החופשה או ימי המחלה הצבורים שלו, קרמה עור וגידים החל מ- 5/7/2016 והפכה לחוק מחייב. לפי חוק זה, בן הזוג רשאי לקחת עד 5 ימי היעדרות מהיום שלאחר הלידה, כאשר 3 הימים הראשונים יהיו מחשבון ימי החופשה ו-2 הימים הנותרים יהיו מחשבון ימי המחלה שלו.

בשנת 2017 הוארכה חופשת הלידה מ- 14 ל- 15 שבועות ובד בבד נוספה האפשרות לגבר לקחת את השבוע ה- 15 (שבוע אחד בלבד) בד בבד עם זוגתו, ובלבד שהיא מוותרת בכתב על זכותה לקבלת דמי לידה בגין שבוע זה. אם האשה מוותרת על דמי הלידה בגין השבוע ה- 15 וחוזרת לעבודה, ובעלה יוצא לחחל"ד של שבוע במקומה, הבעל הוא זה שיקבל את דמי הלידה בגין שבוע זה.

זכות להיעדר מהעבודה בעת טיפולי פוריות, דינה כדין דמי מחלה.

זכאות לחופשת לידה חלקית

מלבד התוספת של השבוע ה- 15 שהוזכרה לעיל, גבר יכול לצאת לחופשת לידה במקום אשתו, וזאת לאחר 6 השבועות הראשונים שאותם האשה מחוייבת לקחת כחופשת לידה. התנאים המצטברים לכך הם: כי האשה זכאית בעצמה לחופשת לידה בת 15 שבועות לפחות, והיא הסכימה בכתב לוותר על יתרת חופשת הלידה שלה שמעבר ל- 6 השבועות. תנאי נוסף הוא כי האשה עבדה בפועל במהלך יתרת תקופת חופשת הלידה.

גבר שעבד אצל אותו מעסיק יותר מ- 12 חודשים עד יציאתו לחופשת הלידה, זכאי להאריך את חופשת הלידה מעבר ל- 15 שבועות (עד ל- 26 שבועות כאשר 12 השבועות הנוספים הינם ללא תשלום, בדומה לזכותן של הנשים), וזאת בתנאי שגם אשתו עבדה אצל המעסיק שלה או באותו מקום עבודה לפחות 12 חודשים קודם ללידה.

אם אחד מבני הזוג לא עבד לפחות שנה אצל המעסיק קודם ללידה, הגבר לא יהיה זכאי להאריך את חופשת הלידה מעבר ל- 15 שבועות.

עפ"י התקנות, הודעתו של גבר המעוניין לצאת לחופשת לידה חלקית במקום אשתו, צריכה להימסר בכתב ובחתימת שני בני הזוג, למעסיקו של הגבר, לפחות 30 יום לפני מועד תחילת חופשת הלידה של הגבר (אם כי יכולות להיות נסיבות מיוחדות בהן יודיע הגבר על יציאתו לחל"ד חלקית תוך פחות מ- 30 ימים).

זכאות לחופשת לידה מלאה

כאשר מדובר במקרה בו האשה אינה מסוגלת לטפל ברך הנולד, בין מחמת נכות או מחלה ובין מחמת פטירתה חו"ח, זכאי הגבר לממש את מלוא חופשת הלידה וכל ההוראות החלות על האשה יחולו עליו. התנאים המצטברים הם:

(א) הילד נמצא עמו ובהחזקתו;

(ב)   הילד נמצא בטיפולו הבלעדי של העובד מחמת נכות או מחלה של בת הזוג ורופא אישר בכתב כי בשל הנכות או המחלה כאמור בת הזוג אינה מסוגלת לטפל בילד.

חופשת לידה כזו איננה דוחה ואיננה מבטלת או מקצרת את חופשת הלידה של האשה, אלא היא מתקיימת במקביל ובנוסף לה, והיא נמשכת כל עוד האשה אינה מסוגלת לטפל בתינוק.

חל"ת לאחר חל"ד

עובד, כמו עובדת, יכול לקחת חל"ת (חופשה ללא תשלום) לאחר תום חופשת הלידה, וזאת כרבע ממספר החודשים שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, אך לא יותר מ- 12 חודשים מיום הלידה. התנאי למימוש זכות זו הוא כי אשתו עבדה לפחות 6 חודשים רצופים קודם לכן, או, אם הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת הזוג.

הכלל הוא שרק אחד מבני הזוג יכול לנצל את הזכות לחל"ת לאחר חל"ד, ואולם אם אחד מבני הזוג ניצל זכות זו באופן חלקי בלבד (ולא למלוא התקופה העומדת לרשותו), יכול בן הזוג השני לנצל את יתרתה.

עובד היוצא לחופשת לידה זכאי לקבל ממעסיקו הפרשות לקופת הפנסיה, בדומה לזכותה של עובדת, וזאת בתנאי שאותו עובד עבד אצל המעסיק לפחות 6 חודשים לפני תחילת ההיריון ויחסי עובד-מעסיק המשיכו להתקיים כל תקופת ההיריון. הוראה זו חלה גם לגבי נשים.

איסור פיטורים

חל איסור לפטר עובד בחופשת לידה בדיוק כמו שהוא חל ביחס לנשים. אף אי אפשר לבקש או לקבל היתר לפיטורים ממשרד התמ"ת בזמן חופשת הלידה.

חל איסור לפטר עובד בתקופה של 60 ימים לאחר חזרה מחופשת לידה, ללא מתן היתר מטעם משרד הכלכלה. התנאים למתן היתר – כמו אצל נשים –  כי הפיטורים אינם קשורים ללידה או לחופשת הלידה וכן כי עסקו של המעסיק חדל לפעול או פשט את הרגל או נכנס לפירוק (אם מדובר בחברה).

חל איסור לפטר עובד בזמן חל"ת לאחר חל"ד או בתקופה של 60 יום לאחר חזרה מחל"ת זה, ללא היתר מטעם משרד הכלכלה. היתר שכזה לא יינתן אם יוכח שהפיטורים הם קשורים ללידה או לחל"ת. גם הוראה זו זהה לגברים ולנשים כאחד.

איסור פיטורי עובד בשל טיפולי פוריות וכן איסור לפטר עובד עד 150 יום לאחר ביצוע טיפולי פוריות – הוראות אלה זהות לנשים ולגברים. חל איסור לפטר עובד במהלך טיפולי פוריות ועד 150 יום לאחריהם, ללא אישור של משרד הכלכלה. התנאי למתן היתר הוא כי אין קשר בין הטיפולים או ההיעדרויות, לבין הפיטורים. מגבלה זו חלה על עובדים העוברים טיפולים לקראת שתי לידות לכל היותר, בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואם יש להם ילדים מבני זוג קודמים, 2 לידות לכל היותר מבן הזוג הנוכחי.

תוקפו של איסור פיטורים זה הינו לכל היותר למשך שנתיים ימים מיום תחילת טיפול הפוריות הראשון אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה.

אין הכרח שהעובד ייעדר מהעבודה לצורך טיפולי הפוריות, כדי לאסור את פיטוריו. יתרה מכך, איסור הפיטורים יחול גם על עובד שלא סיפר למעסיקו מראש על טיפולי הפוריות, ובלבד, שהעובד סיפר תוך 3 ימים מיום שנמסרה לו הודעה מוקדמת לפיטורים או תוך 3 ימים מיום הפיטורים (אם לא ניתנה הודעה מוקדמת) וכן מסר למעסיקו אישור רפואי תוך 14 ימים. האמור חל גם על עובד קבוע וגם על עובד ארעי או זמני, ובלבד שעבד אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה לפחות 6 חודשים.

הגבלה מפני פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה

בתקופות שבהן ישנה מגבלה על פיטורי עובד באופן שמצריך אישור משרד הכלכלה, קיימת הגבלה מפני פגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה של העובד, ללא אישור משרד הכלכלה. האישור לא יינתן באם יוכח שהפגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה קשורה לעילה שבשלה חלה אותה מגבלה.