זכויות העובדת לאחר הלידה

חופשת הלידה

הזכות הראשית והעיקרית של כל יולדת היא הזכות לחופשת לידה ולתשלום דמי לידה. המעסיק הוא זה שנותן את חופשת הלידה והמוסד לביטוח לאומי הוא זה שמשלם את דמי הלידה בהתאם לכללים.

עובדת שעבדה לפחות 12 חודשים אצל המעסיק עד ליום הלידה זכאית לחופשת לידה של 26 שבועות, מתוכם 14 שבועות בתשלום מאת המוסד לביטוח לאומי, והשאר ללא תשלום. העובדת יכולה לבקש לצאת לחופשת הלידה עד 7 שבועות לפני תאריך הלידה המשוער, במקרה כזה עליה להציג למעביד אישור מרופא הנשים אודות תאריך הלידה המשוער.

עובדת שטרם השלימה 12 חודשי עבודה עד ליום הלידה, תהיה זכאית לחופשת לידה של 14 שבועות בלבד, ללא הארכה.

הזכאות לדמי לידה ע"י המוסד לביטוח לאומי, נמדדת כדלקמן: עובדת ששולמו עבורה דמי ביטוח לאומי בעבור 10 חודשים מתוך 14 שלפני "היום הקובע" או 15 חודשים מתוך 22 חודשים שלפני "היום הקובע", תהיה זכאית לדמי לידה עבור 98 ימים (שהם 14 שבועות, שנספרים קלנדרית כולל ימי שישי, שבת וחגים). היום הקובע, לצורך העניין, הינו היום שבו הפסיקה העובדת את עבודתה בזמן ההיריון שהסתיים בלידה.

עובדת ששולמו עבורה דמי ביטוח לאומי בעבור 6 חודשים בלבד לפני יום הקובע, תהיה זכאית למחצית דמי הלידה דהיינו ל- 7 שבועות בתשלום בלבד.

הוראות לגבי הארכת חופשת הלידה:

עובדת שחלתה ואושפזה במהלך חופשת הלידה לתקופה העולה על שבועיים, גם אם לא ברציפות, זכאית להאריך את חופשת הלידה בתקופה השווה לתקופת האשפוז אך לא יותר מ- 4 שבועות.

אם התינוק אושפז לאחר לידתו או במהלך חופשת הלידה, לתקופה העולה על שבועיים, זכאית העובדת להאריך את חופשת הלידה כמשך תקופת האשפוז אך לא יותר מ- 10 שבועות.

שתי התקופות הנ"ל הן מצטברות, ובלבד שלא תעלינה ביחד על 10 שבועות.

הוראות לגבי קיצור חופשת הלידה:

לאחר 14 השבועות הראשונים, מותר לעובדת להודיע כי היא מקדימה את חזרתה לעבודה ובמקרה כזה יהיה על המעביד לקבל את העובדת בחזרה לעבודה בתוך 3 שבועות לכל היותר.

ניתן לקצר את חופשת הלידה מתחת ל- 14 שבועות (ובכל מקרה לא פחות מ- 3 שבועות) רק בהסכמת העובדת ולאחר קבלת אישור רפואי, במקרה שהוולד מת בלידה, או שהעובדת מסרה את התינוק לאימוץ, או אם מדובר בלידה של אם פונדקאית לפי החוק לנשיאת עוברים.

איסורים החלים על המעסיק בעת חופשת לידה:

בזמן חופשת הלידה חל איסור מוחלט להעביד את העובדת. עובדת שתסכים לעבוד בזמן חופשת הלידה עלולה להסתכן בכך שהמוסד לביטוח לאומי ישלול ממנה את דמי הלידה.

כמו"כ חל איסור מוחלט לפטר עובדת בזמן חופשת לידה, ומשרד התמ"ת לא יאשר פיטורים של עובדת בזמן חופשת לידה. כך למשל, אם מעסיק יגיש בקשה להיתר לפיטורי עובדת בזמן היותה בחודש התשיעי, ועד למועד שבו יגיע עניינה של העובדת לדיון בתמ"ת, היא כבר תהיה אחרי לידה, התמ"ת ידחה באופן אוטומטי את הבקשה למתן היתר פיטורים ולא יאשר את פיטוריה.

צבירת זכויות וותק בזמן חופשת לידה:

היעדרות לרגל חופשת לידה איננה פוגעת בזכויות התלויות בוותק במקום העבודה. העובדת ממשיכה לצבור ותק לצורך חישוב פיצויי פיטורים במשך התקופה בה משולמים לה דמי לידה ע"י המוסד לביטוח לאומי, וכן הוותק ממשיך להיספר במלואו לצורך חישוב הזכאות לדמי הבראה וצבירת ימי מחלה. לעומת זאת, חישוב הזכאות לדמי חופשה משתנה בהתאם להוראות הספציפיות שבחוק חופשה שנתית.

היעדרויות מותרות לאחר תום חופשת הלידה:

  1. חל"ת – עובדת יכולה להאריך את חופשת הלידה בחל"ת (חופשה ללא תשלום) שמשכו עד רבע מסך התקופה שעבדה אצל אותו מעביד, ובסה"כ לא יותר מ- 12 חודשים מיום הלידה. ממניין חודשי החל"ת המותרים יש להפחית את 12 השבועות האחרונים של חופשת הלידה (שבהם אין מקבלים תשלום מהמוסד לביטוח לאומי). לדוגמא: עובדת שעבדה אצל המעביד במשך שלוש שנים טרם הלידה, תהיה זכאית לחל"ת של 9 חודשים (רבע מ- 36 חודשים), בניכוי 12 שבועות (שהם כחודשיים וחצי), סה"כ חל"ת של 6.5 חודשים. תקופת החל"ת איננה נספרת כוותק ואיננה באה בחשבון בקשר עם זכויות התלויות בוותק במקום העבודה, למעט פרק זמן של 14 ימים.

אם הודיעה העובדת על רצונה לקצר את תקופת החל"ת – לא יוכל המעביד לדחות את חזרתה לעבודה למשך יותר מ- 4 שבועות.

  1. שעת הנקה – עובדת במשרה מלאה זכאית לשעת הנקה ואין עליה כל חובה להוכיח כי היא באמת מניקה. שעת הנקה משמעותה היא שהעובדת רשאית לעזוב את מקום העבודה לשעה אחת ביום (בהתחלת היום, באמצעו או בסופו), ללא ניכוי משכרה. זכות זו מותרת למשך 4 חודשים מעת החזרה מחופשת הלידה, או עד גיל 10 חודשים, לפי המוקדם. כך, אם שבה העובדת מחופשת הלידה לאחר 3.5 חודשים, היא תהיה זכאית לשעת הנקה עד לגיל 7.5 חודשים בלבד. אם האריכה העובדת את חופשת הלידה בחל"ת, תהיה חפיפה בין התקופות שלאחר תום חופשת הלידה, ולכן, אם העובדת חזרה לעבודה לאחר חל"ת כשתינוקה היה בן 8 חודשים, שעת ההנקה תינתן לה למשך חודשיים נוספים בלבד (עד גיל 10 חודשים).

"משרה מלאה" נאמר לעיל, והפרשנות שהוענקה לתנאי זה ע"י ביה"ד לעבודה היא: משרה מלאה כפי הנהוג במקום העבודה. כך למשל, אם משרה מלאה במקום העבודה הינה משרה של 8 שעות ביום 5 ימים בשבוע, המשרה תזכה את העובדת בשעת הנקה.

ראוי לציין כי ישנם מקומות עבודה, כגון עובדות מדינה ומקומות אחרים שחלים בהם הסכמים קיבוציים, שבהם מותרת שעת ההנקה עד גיל שנה.

איסור פיטורים ואיסור פגיעה בהיקף המשרה ובהכנסה:

למשך תקופה של 60 ימים לאחר שובה של העובדת מחופשת הלידה, חל איסור לפטרה ו/או לשנות את היקף משרתה ואת הכנסתה של העובדת, ללא אישור ממשרד התמ"ת. איסור זה דומה לאיסור לפטר עובדת ו/או לשנות את היקף משרתה והכנסתה בעת ההיריון, והרציונל העומד מאחורי איסור זה הוא – הרצון והצורך לאפשר לעובדת לשוב ולהיקלט בצורה ראויה וטובה במקום העבודה, לאחר היעדרותה הממושכת.

התפטרות לצורך טיפול בילד:

אשה לאחר לידה יכולה להתפטר מהעבודה על מנת לטפל בילד, ובמקרה כזה היא תהיה זכאית למלוא פיצויי הפיטורים כאילו פוטרה. לקריאה נוספת לחץ כאן.