זכויות עובדת בהיריון

למה לצפות כשאת מצפה? במאמר זה לא תקראי על השינויים בגוף האישה בזמן ההיריון, אלא על השינויים במקום העבודה.

היריון נחשב לדבר 'לא רצוי' מבחינה תעסוקתית, שכן הוא מנבא ומזמן היעדרויות תכופות וממושכות, בין בשל יציאה לבדיקות, בין בשל הרגשה רעה או מצב רפואי שמחייב היעדרות מהעבודה. היריון נחשב לדבר לא רצוי מבחינה תעסוקתית, שכן בסופו של ההיריון צפויה העובדת להיעדר מספר חודשים מעבודתה, בשל חופשת הלידה.

החוק, הלוא הוא חוק עבודת נשים, מסדיר את זכויותיה של האישה להיעדר מהעבודה במהלך ההיריון, ומגן עליה מפני פיטורים בתקופה העדינה והרגישה שבה היא חווה שינויים רבים בגופה, שינויים שמחייבים אותה לא אחת, להיעדר מהעבודה.

היעדרות בחודשי ההיריון

היעדרות עפ"י אישור רפואי בכתב, נחשבת להיעדרות מפאת מחלה ויש לנכותה מימי המחלה הצבורים של העובדת. באם ההיעדרות נמשכת למעלה מ- 30 ימים ברציפות יש לפנות למוסד לביטוח לאומי לקבלת גמלת שמירת היריון.

שמירת היריון

המוסד לביטוח לאומי יאשר תביעה לגמלת היריון באם יוגשו לו  אישורים רפואיים המעידים שההיעדרות מהעבודה משך 30 יום לפחות מקורה במצב הרפואי עקב ההיריון או בשל החשש כי מקום העבודה מסכן את האישה או את העובר. ובמילות החוק: סוג העבודה, מקום ביצוע העבודה או אופן ביצוע העבודה מסכנים את העובדת או את עוברה, או מונעים ממנה לבצע את עבודתה בשל היותה בהריון, ולא נמצאה לה עבודה חלופית מתאימה.

יש לציין כי היעדרות מחמת שמירת היריון המשולמת ע"י המוסד לביטוח לאומי איננה פוגמת בצבירת הוותק של העובדת במקום העבודה, ואיננה פוגמת בצבירת זכויות התלויות בוותק (כגון זכות לדמי הבראה), למעט לעניין דמי חופשה, שלגביהם ייעשה החישוב בהתאם להוראות הספציפיות שבחוק חופשה שנתית. כמו"כ יש להמשיך ולהפריש בתקופת היעדרות זו, את הזכויות הסוציאליות לקרן הפנסיה. החובה המוטלת על המעביד להפריש את חלקו בתשלומי הפנסיה מותנית בנשי עניינים – האחד, שגם העובדת תפריש את חלקה שלה, והשני, שהעובדת עבדה באותו מקום עבודה לפחות 6 חודשים קודם למועד תחילת ההיריון.

היעדרות לצורך בדיקות שגרתיות

היעדרות זו מותרת במהלך ההיריון וזאת ללא ניכוי מהשכר. ההיעדרות המדוברת הינה היעדרות לצורך בדיקות שגרה ולשם פיקוח רפואי ע"י רופא נשים וע"י תחנות טיפת חלב, כולל בדיקות שאליהן מופנית האישה ע"י התחנה או ע"י הרופא. החוק מאפשר לעובדת שעובדת שבוע עבודה מלא, ויותר מ- 4 שעות ביום – עד 40 שעות היעדרות, ולעובדת שעובדת שבוע עבודה מלא במשרה חלקית של עד 4 שעות ביום –  20 שעות היעדרות כאמור.

היעדרות לצורך בדיקות שגרה אינה נחשבת להיעדרות מפאת מחלה ואין לנכותה מימי המחלה של העובדת, אלא על המעביד לשלם לעובדת את שכרה הרגיל כאילו לא נעדרה. כך, לדוגמא, היעדרות לצורך ביצוע בדיקת מי שפיר, שלאחריה נהוג לחייב את העובדת להישאר בביתה למנוחה של יומיים נוספים, הינה "בדיקת שגרה" שבגינה זכאית העובדת לתשלום מלא בגין 3 ימי היעדרות (יום הבדיקה + יומיים מנוחה), שהם כ- 27 שעות עבודה.

חובת מסירת הודעה למעביד על ההיריון

עפ"י החוק, העובדת חייבת ליידע את המעביד על הריונה החל מהחודש החמישי. זאת, כדי לאפשר למעביד להתארגן לקראת ההיעדרות הצפויה בחופשת הלידה.

העסקה בשעות נוספות, בשבת ובעבודת לילה

לאחר החודש החמישי חל איסור להעסיק את העובדת בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית, אלא אם כן העובדת הסכימה לכך בכתב ומסרה למעביד אישור רפואי לפיו אין מניעה להעבידה בשעות נוספות או במנוחה השבועית. כמו"כ אסור להעסיק את העובדת בעבודת לילה, אם העובדת הודיעה בכתב שהיא אינה מסכימה לעבוד בעבודת לילה.

איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה

בדומה לאיסור על פיטורים בהיריון, עובדת שעבדה יותר מ- 6 חודשים אצל אותו מעביד, מוגנת מפני פגיעה בהיקף המשרה או בהיקף ההכנסה בעת ההיריון, אלא אם ניתן לכך היתר של הממונה מטעם משרד הכלכלה, ואלא אם כן העובדת היא זו שביקשה שינוי זמני בהיקף המשרה בשל ההיריון. אמנם לא כל שינוי בתנאי ההעסקה הוא בהכרח 'פגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה', ואולם בית הדין לעבודה פסק לא פעם ולא פעמיים, שהרעה מוחשית בתנאים, כזו שמתפרשת כהרעה שמזכה את העובדת בזכות להתפטר בדין מפוטר בגינה, היא אסורה, ומכאן נולד הכלל שלפיו – אין לשנות שום דבר בתנאי ההעסקה של אישה בהיריון.