חמש הטעויות הגדולות של מעסיקים

אי מסירת הודעה לעובד על תנאי עבודה

  1. החוק קובע כי חובה על המעביד למסור לעובד בתוך 30 יום, הודעה בכתב המכילה את עיקרי תנאי עבודתו. החוק מכיל סעיף פיצויים לדוגמא, ללא הוכחת נזק, בסך של 15,000 ₪ לעובד, בגין אי-מסירת הודעה לעובד. ההודעה צריכה להיות בהתאם לנוסח שנקבע בתקנות. החובה להוכיח כי לעובד נמסרה הודעה המפרטת את מלוא תנאי העסקתו, היא על המעביד. אמנם החוק אינו מחייב את המעביד להחתים את העובד על חוזה העסקה, אך מומלץ לעשות זאת שכן החתמת העובד על תנאי עבודתו תהווה הוכחה מספקת לכך שהתנאים נמסרו לו בכתב.

למידע נוסף על חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) לחץ כאן

פיטורי עובדת בהיריון ו/או לאחר חופשת לידה ו/או בעת טיפולי פוריות

  1. לא רק פיטורי עובדת בהיריון ובמשך 60 ימים לאחר חופשת לידה הינם אסורים, אלא גם פגיעה בהיקף המשרה והיקף ההכנסה של עובדת כזו, ללא קבלת היתר ממשרד התמ"ת. למעשה, כל פגיעה בתנאי העבודה אשר יש בה משום "הרעת תנאים מוחשית" או "נסיבות שבהן אין לדרוש מהעובדת להמשיך לעבוד", כלפי עובדת בהיריון או לאחר חופשת לידה, היא אסורה. כן אוסר החוק לפטר עובד/ת בטיפולי פוריות ובמשך 150 יום לאחריהם. העבירה על איסורים אלה יכולה להוליד קנס ממשרד התמ"ת בסך של 35,000 ₪ וכן תביעה כספית לתשלום פיצויים של עשרות ואף מאות אלפי שקלים בגין הפרת חוק עבודת נשים וחוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

למידע נוסף על פיטורי עובדת בניגוד לחוק עבודת נשים לחץ כאן

אי תשלום גמול שעות נוספות כחוק

מקובל לחשוב שהחתמת עובד על "משרה גלובאלית" פוטרת את המעסיק מתשלום שעות נוספות לעובד. המדובר בטעות מרה. שכר גלובאלי הוא שכר המשולם בגין שעות העבודה הרגילות בלבד, ומעבר להן יש לשלם על שעות נוספות בהתאם לחוק. מותר לשלם בנוסף לשכר הגלובלי גם "שעות נוספות גלובליות" שישקפו עלות ממוצעת של היקף השעות הנוספות שהעובד צפוי לעבוד, אך אם יסתבר שהיקף השעות הנוספות בפועל עלה בהרבה על הממוצע, המעסיק יחוייב בתשלום ההפרשים. עוד כדאי לדעת ש"משרת אמון", לפי קביעת בתיה"ד לעבודה, או "משרה שהיא בעלת מידה מיוחדת של אמון אישי", שייכת אך ורק לקודקודים של המפעל/החברה, המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון, מקבלי ההחלטות ומתווי המדיניות של המפעל, שממילא משתכרים שכר גבוה ביותר אשר משקף את מידת האמון המרובה והמיוחדת שבתפקידם ואת השעות הרבות והמרובות שהם משקיעים בעבודתם. החתמת העובד על סעיף "משרת אמון" בחוזה, לא תפטור את המעסיק מתשלום גמול שעות נוספות, באם משרתו של העובד לא באמת הייתה משרת אמון. כך הוא הדבר גם לגבי החתמת עובד על סעיף "אי פיקוח על שעות העבודה" (שמשמעותו היא שאי אפשר לפקח על שעות העבודה של העובד ולכן הוא לא יהיה זכאי לשעות נוספות). לפי קביעת בתיה"ד לעבודה, השאלה איננה אם בוצע פיקוח בפועל אם לאו, אלא אם אפשר היה לפקח על שעות העבודה, או לא. עובד שלא שולמו לו שעות נוספות, בניגוד לדין, יכול לתבוע את התשלום עבורן עד 7 שנים אחורנית, ואם בידי המעביד לא תהיה הוכחה אודות היקף השעות שבהן הועסק אותו עובד בפועל (כגון כרטיס הנוכחות), אזי המעסיק עשוי להיות מחוייב ב-60 שעות נוספות לחודש, שבמצטבר הן מאות אלפי שקליםבנוסף, כדאי לדעת שהעסקת עובד בשעות נוספות או במנוחה השבועית ללא היתר, וכן אי תשלום גמול שעות נוספות ו/או אי תשלום גמול עבודה במנוחה השבועית, ביגוד לדין, חושפת את המעסיק לקנס ממשרד התמ"ת של 35,000 ₪ בגין כל מקרה.

למידע נוסף על תשלום גמול שעות נוספות כחוק לחץ כאן

אי ביצוע תשלומים לעובד מכוח צו ההרחבה לפנסיה

  1. המדובר באחת ההפרות החמורות ביותר של דיני העבודה שכן מעביד אשר ביודעין אינו מפריש לפנסיה מסתכן לא רק ב: (1) חיוב בתשלום פיצויי הלנה בשיעור של מאות אחוזים בגין הסכומים שלא הופרשו, אלא הוא מסתכן גם ב (2) חיוב בתשלום מלוא אובדן הזכויות הפנסיוניות בשווי של מאות אלפי שקלים (דהיינו השווי האקטוארי של הפנסיה כפי שזה יהיה בעוד X שנים), וחמור מכך, אם חלילה יאבד העובד את כושר עבודתו (אובדן כושר עבודה אינו חייב להיות כזה שנגרם מחמת העבודה או בזמן העבודה), בשעה שלא בוטח בביטוח אובדן כושר עבודה לנוכח העדר הפנסיה, מסתכן המעביד גם בכך ש (3) יחוייב בתשלום פיצוי עבור מלוא אובדן ההשתכרות של העובד.

פיטורין שלא כדין וללא שימוע כדין.

  1. בעבר היה מקובל לחשוב ששימוע הוא נחלתם של עובדי מדינה (ועובדי מקומות שבהם חלים התקשי"ר ודומיו) בלבד. כיום אין הדבר כך. כל מקום עבודה וכל מעביד מחוייב בעריכת שימוע לפני פיטורים, לכל עובד – בין אם הוא בעל ותק רב או בעל ותק של מספר ימים. זכות הטיעון של העובד – הזכות של העובד לדעת בגין מה הוא מועמד לפיטורים והזכות להתמודד ולטעון נגד פיטוריו הוכרה כזכות בסיסית שאין להפר אותה. את השימוע יש לערוך בהתאם לכללים שהותוו בפסיקת בתיה"ד לעבודה, בתום לב ובנפש חפצה, אל מנת לאפשר לעובד את זכות הטיעון כדבעי. הפרה של חובת עריכת השימוע וכן הפרה של חובת הפיטורים בתום לב, עשויה לגרור אחריה חיוב של עשרות אלפי שקלים, כאשר נהוג למדוד את היקף הפיצוי הן בהתאם למידת חוסר תום הלב של המעביד והן בהתאם לקריטריונים כגון גובה השכר והוותק של העובד במקום העבודה. עד היום הפיצוי הגבוה ביותר שבו חוייב מעביד בשל פיטורים שלא כדין היה פיצוי בהיקף של 18 משכורות.

לקבלת מידע נוסף על עריכת שימוע כדין לחץ כאן